חדושי הלכות על בבא בתרא ק״ט ב

1 וְאִי אַתָּה מַעֲבִיר נַחֲלָה מִן הָאָב אֲפִילּוּ בִּמְקוֹם בַּת! אִם כֵּן, לָא נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״וְהַעֲבַרְתֶּם״!

2 וּלְמַאן דְּנָפְקָא לֵיהּ מִ״וְהַעֲבַרְתֶּם״, הַאי ״שְׁאֵרוֹ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״שְׁאֵרוֹ״ – זוֹ אִשְׁתּוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ.

3 וּלְמַאן דְּנָפְקָא לֵיהּ מִ״שְּׁאֵרוֹ״, הַאי ״וְהַעֲבַרְתֶּם״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא – רַבִּי אוֹמֵר: בְּכוּלָּן נֶאֱמַר בָּהֶן ״נְתִינָה״, וְכָאן נֶאֶמְרָה בָּהֶן ״הַעֲבָרָה״; שֶׁאֵין לְךָ שֶׁמַּעֲבִיר נַחֲלָה מִשֵּׁבֶט לְשֵׁבֶט אֶלָּא בַּת, הוֹאִיל וּבְנָהּ וּבַעְלָהּ יוֹרְשִׁין אוֹתָהּ.

4 וּמִמַּאי דִּ״שְׁאֵרוֹ״ זֶה הָאָב? דִּכְתִיב: ״שְׁאֵר אָבִיךָ הִיא״. אֵימָא: ״שְׁאֵרוֹ״ – זוֹ הָאֵם, דִּכְתִיב: ״שְׁאֵר אִמְּךָ הִיא״!

5 אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ״; מִשְׁפַּחַת אָב קְרוּיָה ״מִשְׁפָּחָה״, מִשְׁפַּחַת אֵם אֵינָהּ קְרוּיָה ״מִשְׁפָּחָה״ – דִּכְתִיב: ״לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם״.

6 וּמִשְׁפַּחַת אֵם אֵינָהּ קְרוּיָה ״מִשְׁפָּחָה״?! וְהָא כְּתִיב: ״וַיְהִי נַעַר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה, וְהוּא לֵוִי, וְהוּא גָר שָׁם״ – הָא גוּפָא קַשְׁיָא; אָמְרַתְּ ״וְהוּא לֵוִי״ – אַלְמָא מִלֵּוִי אָתֵי, ״מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה״ – אַלְמָא מִיהוּדָה אָתֵי! אֶלָּא לָאו דַּאֲבוּהּ מִלֵּוִי, וְאִימֵּיהּ מִיהוּדָה? וְקָאָמַר ״מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה״!

7 אָמַר רָבָא בַּר רַב חָנָן: לָא; גַּבְרָא דִּשְׁמֵיהּ לֵוִי. אִי הָכִי, הַיְינוּ דְּקָאָמַר מִיכָה: ״עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יֵיטִיב ה׳ לִי, כִּי הָיָה לִי הַלֵּוִי לְכֹהֵן״? אִין, דְּאִיתְרְמִי לֵיהּ גַּבְרָא דִּשְׁמֵיהּ לֵוִי.

8 וְכִי לֵוִי שְׁמוֹ?! וַהֲלֹא יְהוֹנָתָן שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה, הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי״! אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ וְכִי בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא?! וַהֲלֹא בֶּן מֹשֶׁה הוּא, דִּכְתִיב: ״בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשׁוֹם וֶאֱלִיעֶזֶר״!

9 אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה מְנַשֶּׁה, תְּלָאוֹ הַכָּתוּב בִּמְנַשֶּׁה; הָכָא נָמֵי, מִתּוֹךְ שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה מְנַשֶּׁה – דְּאָתֵי מִיהוּדָה, תְּלָאוֹ הַכָּתוּב בִּיהוּדָה.

10 אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִכָּאן שֶׁתּוֹלִין אֶת הַקַּלְקָלָה בַּמְקוּלְקָל. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר, מֵהָכָא: ״וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד, וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם״ – וַהֲלֹא אֲדֹנִיָּה בֶּן חַגִּית וְאַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה! אֶלָּא, מִתּוֹךְ שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה אַבְשָׁלוֹם – דְּמָרַד בַּמַּלְכוּת, תְּלָאוֹ הַכָּתוּב בְּאַבְשָׁלוֹם. הָכָא נָמֵי, מִתּוֹךְ שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה מְנַשֶּׁה – תְּלָאוֹ הַכָּתוּב בִּמְנַשֶּׁה.

11 אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם יִדְבַּק אָדָם בַּטּוֹבִים, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה שֶׁנָּשָׂא בַּת יִתְרוֹ – יָצָא מִמֶּנּוּ יְהוֹנָתָן; אַהֲרֹן שֶׁנָּשָׂא בַּת עַמִּינָדָב – יָצָא מִמֶּנּוּ פִּנְחָס.

12 וּפִנְחָס לָאו מִיִּתְרוֹ אָתֵי? וְהָא כְּתִיב: ״וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה״; מַאי, לָאו דְּאָתֵי מִיִּתְרוֹ – שֶׁפִּיטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה? לָא, דְּאָתֵי מִיּוֹסֵף – שֶׁפִּטְפֵּט בְּיִצְרוֹ.

13 וַהֲלֹא שְׁבָטִים מְבַזִּים אוֹתוֹ, וְאוֹמְרִים: רְאִיתֶם ״בֶּן פּוּטִי״ זֶה – בֵּן שֶׁפִּיטֵּם אֲבִי אִמּוֹ עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, יַהֲרוֹג נְשִׂיא שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל?!